#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין הנודר כנדרי רשעים בנזיר בקרבן ובשבועה? (למבואר במשנה).<br>וכנדרי כשרים בג' אלו?<br>וכנדבותם?<br>והא משכח""ל בשבועה לקיים את המצווה?<br>ומה חילוק נדר ונדבה בנזירות?"	כנדרי רשעים נדר בכולם. כנדרי כשרים לא אמר כלום, דאין דרך הכשרים לנדור.<br>כנדבותם של כשרים, בנזיר ובקרבן מהני. <br>בשבועה לא, דאין דרך הכשרים להשבע. ושבועה על דבר מצווה שדרכם בכך, אינה קרוייה נדבה, שהרי היא שבועה על דבר שהם חייבים בו.<br>וחילוק נדר ונדבה בנזירות הוא בין היכא דעשה מנדבת הלב ורצון דאז הוא קרוי נדבה, להיכא דאינו ברצון כל כך.	נדרים דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבואר במשנה דכנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה.<br>מה צריך להוסיף בדיבור? ובאיזה אופן מהני?<br>ומה הדין אם לא אמר כלל כנדרי רשעים?	"צריך להוסיף הריני. ומהני רק היכא דנזיר עובר לפניו, שנדע שכוונתו לנזירות ולא לתענית.<br>אם לא אמר כנדרי רשעים, לרבותיו דהר""ן ל""מ, דמה""ט הוצרכו במשנה גם לאמירת כנדרי רשעים.<br>לר""ן מהני גם בלא זה, ונקט הכי להשמיע דנדרי כשרים לא מהני אף כה""ג שאמר הכל."	נדרים דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן דכנדרי רשעים נדר, בנזיר, בקרבן, ובשבועה.<br>מה הוסיף שמואל דצריך לומר בכל אחד מהם?	בנזירות - הריני.<br>בקרבן - עלי.<br>בשבועה - הימנו.	נדרים דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמואל אמר דנדרי רשעים דהו""ל נזיר, איירי באומר הריני. מה הקשתה הגמ' דאפשר לפרש באופן אחר, ומה תירצה?<br>וגבי הא דשבועה איירי באומר הימנו? ואי הכי מאי למימרא?"	"אימא הריני בתענית, ותירצו כשנזיר עובר לפניו.<br>אימא הימנו דאכילנא, ותירץ רבא באומר הריני שלא אוכל.<br>וקמ""ל דמהני אף דלא מפיק שבועה מפומיה."	נדרים דף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לא אכל שמעון הצדיק אשם נזיר טמא? <br>והאם הם חולין בעזרה ממש?<br>ומ""ש אשם נזיר טהור דלא חייש להכי?<br>ומתי כן אכל?"	"משום שפעמים רבים עליהם ימי נזירות, ומתרטים על נדרם, ומביאים חולין לעזרה.<br>ולאו דווקא חולין בעזרה ממש, דכ""ז שלא נשאלו הם חייבים בקרבן. אלא דמתוך שאין כוונתם רצויה גם קרבנותיהם אינם רצויים.<br>ובנזיר טהור הוא מעיקרא יכול לאמוד עצמו שיוכל לעמוד בכך. ורק בנזיר טמא שנוספו לו ימים חיישינן.<br>ואכל באותו שאמר שפחז עליו יצרו וביקש לטורדו ביופיו, ולזה אמר העבודה שאגלך לשמים. ומתוך שעשה בכוונה רצוייה כל כך, אנן סהדי שלא נתחרט."	נדרים דף ט		
